שלום רב,

1. השאלה לא לגמרי ברורה לי, אבל אופציה ב' בהחלט נכונה: אם אנחנו רוצים לבטא חלבון בחיידקים, אנחנו מחדירים את הגן המקודד לחלבון בתוך פלסמיד. PCR היא שיטה המאפשרת הגברת כמות של מקטע מסויים, אבל ביטוי של גן באורגניזם זר דורש בד"כ הרכבת מקטעים שונים, ואת זה עושים בד"כ על גבי פלסמיד. מכיוון שגם ביטוי של חלבונים כלשהם בכל אורגניזם (לא רק בחיידקים) דורש שלבי שיבוט (למשל, כדי להצמיד את הגן לאיזורים הרגולטורים), פלסמידים משמשים להרכבת מקטעי הדנא בצורה הנכונה. המקטעים יכולים להיות תוצרי PCR או מקטעים שבאים מפלסמידים אחרים.

2. לפני מציאת אנזימי הרסטריקציה היה שימוש רב לפאג'ים. היום רק חוקרים אותם כי הם וירוסים מעניינים מאוד, אבל משתמשים בפלסמידים לצורכי שיבוט.

בהצלחה, 

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב