בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     אקלים
     ארכיאולוגיה
     ביוטכנולוגיה
     ביוכימיה
     ביולוגיה
     ביולוגיה
     ביולוגיה
     גנטיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     וטרינרי
     חינוך
     כימיה
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     מיקרוביולוגיה
     מנהל עסקים
     פסיכולוגיה
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
שאלה מספר 10488 - יצירת דנא רקומביננטי ושימוש בנשאים תאריך: 29/7/2020
תחומי דעת:  ביולוגיה  
1. לאיזה צרכים מחדירים היום מקטעי דנ"א לתוך חיידקים בעזרת פלסמידים בנוסף לסיבות הבאות: א. מקטעים לשיבוט שהם ארוכים מדי עבור PCR (?). ב. לצורך ביטוי. 2.האם משתמשים כיום בבקטריופאג'ים לצורך שיבוט דנ"א בעזרת ריבוי הנגיפים בחיידקים? ואם כן, מה יתרון/חסרון לעומת השימוש בפלסמיד כנשא? בתודה מראש, מלכי ון דייק
תשובה מאת: פרופ' מרטין קופאייק
   

שלום רב,

1. השאלה לא לגמרי ברורה לי, אבל אופציה ב' בהחלט נכונה: אם אנחנו רוצים לבטא חלבון בחיידקים, אנחנו מחדירים את הגן המקודד לחלבון בתוך פלסמיד. PCR היא שיטה המאפשרת הגברת כמות של מקטע מסויים, אבל ביטוי של גן באורגניזם זר דורש בד"כ הרכבת מקטעים שונים, ואת זה עושים בד"כ על גבי פלסמיד. מכיוון שגם ביטוי של חלבונים כלשהם בכל אורגניזם (לא רק בחיידקים) דורש שלבי שיבוט (למשל, כדי להצמיד את הגן לאיזורים הרגולטורים), פלסמידים משמשים להרכבת מקטעי הדנא בצורה הנכונה. המקטעים יכולים להיות תוצרי PCR או מקטעים שבאים מפלסמידים אחרים.

2. לפני מציאת אנזימי הרסטריקציה היה שימוש רב לפאג'ים. היום רק חוקרים אותם כי הם וירוסים מעניינים מאוד, אבל משתמשים בפלסמידים לצורכי שיבוט.

בהצלחה, 

פרופ' מרטין קופאייק

אוניברסיטת תל אביב

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות