בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     אקלים
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     וטרינרי
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     מנהל עסקים
     פסיכולוגיה
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
שאלה מספר 10550 - יחסי עמילוז-עמילופקטין בעמילנים שונים תאריך: 4/7/2021
תחומי דעת:  ביולוגיה  
שלום רב תלמידי מבקשים להשוות קצב תסיסה של שמרים בעמילנים ממקורות שונים: עמילן חיטה, עמילן תירס, עמילן תפו"א וטפיוקה (אלו העמילנים שניתן למצוא כעמילן טהור בשוק). א. האם יש היגיון בשאלה זו בהתבסס על העובדה שבעיכול מזון קל יותר לעכל עמילופקטין בגלל ההסתעפויות הרבות המאפשרות יותר שטח פעולה לאנזימים? ב. איפה אפשר למצוא מידע על יחסי שני המרכיבים הנ"ל בעמילנים שציינתי בפתיח השאלה? תודה רבה, רקפת גימנסיה ריאלית ראשל"צ
תשובה מאת: פרופ' חגי אבליוביץ
   

שלום רב,

א. יש הגיון אבל חלקי ביותר. אמנם יכול להיות הבדל בקצב הפירוק של עמילוז מול עמילופקטין, אבל שמרים לא יכולים לפרק לא את זה ולא את זה.

לכן, אם ישנה תסיסה היא תלויה בפירוק של עמילן לגלוקוז ומלטוז, על ידי אנזימים שנמצאים בקמח, והכמות של האנזימים הרלבנטיים שונה בין קמחים ממקורות שונים
 וצורות הפקה שונות של הקמח. לכן לא בהכרח תהיה קורלציה בין דרגת ההסתעפות של העמילן, לבין קצב תסיסה של שמרים שגדלים על תירוש שיוצר מקמחים שונים.
בנוסף, אלא אם כן מנקים את העמילן משאר מרכיבי הקמח, יהיה קשה לתלות הבדלים כלשהם בדרגת ההסתעפות.
 
ב. הייתי מנסה גוגל

 

בברכה,

פרופ' חגי אבליוביץ
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות