בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     אקלים
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     וטרינרי
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     מנהל עסקים
     פסיכולוגיה
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
שאלה מספר 10572 - דישון צמחים בתה תאריך: 4/4/2021
תחומי דעת:  קרקע ומים  
שלום אנו תלמידות בכיתה ה'-ו' באשדוד ואנו עושות עבודת חקר על דישון צמחים. רצינו לדעת למה כדאי לנו לדשן צמחים בתה? איזה חומר בעצם יש בשקיות התה שעוזרות לצמח לגדול? תודה, שיר ונועה
תשובה מאת: ד"ר משה שנקר
   

תשובה אל "בשער" – דישון צמחים בתה

מאת: פרופ' משה שנקר

 

שלום רב,

השאלה מעניינת, ובדיקתה בעבודת חקר יכולה להניב תוצאות יפות, ולפעמים מפתיעות.

אתחיל בהבהרה לגבי משמעות המונח "דישון". כדי להתפתח הצמחים חייבים לקבל 17 יסודות כימיים. מקור שלושה מיסודות אלה, הפחמן, החמצן והמימן, הוא מהאוויר והמים. מקור שאר 14 היסודות שבלעדיהם הצמח לא יכול להתפתח, הוא מהקרקע. יסודות אלה מכונים יסודות ההזנה המינרליים, חלקם נצרכים בכמויות גדולות, וחלקם בכמויות מזעריות, אולם מחסור בכל אחד מיסודות אלה יגרום לעיקוב, או אף עצירה מוחלטת של גידול הצמח. בקרקעות שבהן קיים מחסור כזה, ניתן להוסיף את היסוד, או היסודות החסרים בעזרת מגוון חומרים כימיים – מלחים מוגדרים של היסודות השונים. פעולה זו היא פעולת הדישון, והחומרים המוספים מכונים "דשן". הדשן יכול להינתן כדשן מוצק שמוסף לקרקע, או כתמיסה, לאחר המסתו במי ההשקיה. צורת יישום זו מקובלת מאד בחקלאות המודרנית והיא מכונה "הדשייה" – שילוב המילים השקיה ודישון. ראוי לציין שקיימים גם זבלים אורגניים – זבל בעלי חיים, או קומפוסט, שיכולים להוות מקור ליסודות ההזנה הללו. גם השימוש בהם מקובל לשם הזנת הצמח, ופעולת השימוש בהם נקראת "זיבול".

עכשיו אפשר לגשת לשאלה עצמה – דישון צמחים בתה, אבל כאן יש אי-בהירות בשאלה. האם מדובר על השקיה בחליטת התה, או על יישום עלי התה, בתפזורת או בשקיקי התה, אל האדמה? עבודת חקר יכולה לכלול השוואה של שתי הדרכים, והתוצאות יכולות כאמור, להיות מעניינות מאד. ניסויים מסוג זה מקובל לבצע בקרקע שידוע שאין בה מספיק יסודות הזנה, ולכן התוספת תתבטא בתגובה ברורה של הצמחים. קרקע ענייה בחומרי הזנה יכולה להיות קרקע חולית שטופה. הניסוי יכלול צמחים שגדלים בקרקע, ללא כל טיפול, או בקרקע שקיבלה טיפול בתה בהשקיה או ע"י ערבוב בקרקע – כלומר שלושה טיפולים. כדאי להוסיף טיפול שלישי – דישון בדשן מסחרי, למשל בדשן "20-20-20" שמכיל את יסודות ההזנה העיקריים – חנקן, זרחן ואשלגן (חשוב להזהר מריכוז גבוה מדי שעלול "לשרוף" את הצמחים).

לגבי השאלה "איזה חומר בעצם יש בשקיות התה שעוזרות לצמח לגדול?", כדאי קודם לבדוק אם אכן הטיפול עזר לצמחים לגדול. לא בטוח שזה מה שתמצאו. למשל – אם בקרקע לא היה מחסור ביסודות ההזנה, ייתכן ולא נראה כל תגובה של תוספת יסודות הזנה. או במקרה שיש בקרקע כמות נמוכה מדי של אחד מהיסודות, למשל חנקן, צפוי שיישום העלים, או שקית התה, ישירות אל הקרקע יעודד פעילות חיידקים ופטריות שייתחרו עם הצמח על מעט יסודות ההזנה שיש בקרקע, ויגרמו דווקא להגברת המחסור. השפעות יכולות להיות גם דרך מנגנונים שכלל אינם קשורים להזנת הצמח, כלומר, אינם השפעה של הדישון. למשל, השפעה חיובית יכולה להיות עקב שיפור במבנה הקרקע, שיפור תאחיזת המים, שיפור האוורור וכד'.

אוסיף שקיים גם מונח של דישון ב-"תה קומפוסט". כאן הכוונה למיצוי מיימי של קומפוסט. מיצוי זה מכיל חומרי הזנה רבים, וגם חומרים אורגניים מסיסים שנותנים לנוזל צבע כהה שיכול להזכיר תה, אבל הוא כמובן שונה מאד בהרכבו מהרכב התה שאנחנו שותים. תרומתו של "תה" זה תהיה רבה יותר מתרומתו של התה שאנחנו שותים, מאחר ובתה שאנחנו שותים ריכוז יסודות ההזנה נמוך.

הבנה מלאה של תוצאות הניסוי דורשת בדרך כלל בדיקות נוספות, אבל גם תגובת הצמחים יכולה לספק מידע רב.

בברכה,

פרופ' משה שנקר

המחלקה לקרקע ומים

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית

האוניברסיטה העברית

 

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות