שלום רב,

1. חברת קמהדע הישראלית פיתחה שיטה לבידוד נוגדנים מהפלסמה של אנשים שהבריאו מקורונה. בנוגדנים אלה משמשים למניעת הדרדרות  המחלה במקרים של מחלה קשה -כחיסון סביל. נוגדנים אלה כמובן אינם מונוקלונלים אלה מכלול של נוגדנים המצויים בפלסמה מה שאומר שיהיו כמובן הבדלים  בין התכשירים שיוכנו מתורמים שונים ואפילו מאותו תורם בזמנים שונים.
2. מספר חברות  כגון Regeneron ו Eli-Lilly  ואחרים יצרו נוגדנים מונוקלונלים כנגד וירוס הקורונה. כל קלון של תאי B יוצר נוגדנים זהים שניתן לגדל  באופן מלאכותי במעבדה ולכן התכשיר שמקבלים אחיד ולא כמו בפלסמה ששם יש מכלול רבגוני של נוגדנים כנגד חלבוני הוירוס. נוגדנים מונוקלונלים אלה נמצאים  בשלבים שונים של ניסויים קלינים.

אגב נשיא ארצות הברית לשעבר  טראמפ קיבל טיפול בנוגדנים מונוקלונלים כנגד קוביד (לפני שאושרו לשמוש קליני בבני אדם,) מה שכנראה הביא להחלמתו המהירה.

יצירת נוגדנים מונוקלונלים  שמנטרלים את הוירוס כרוכה  בזמן ממושך ומשאבים רבים.

בברכה,

ד"ר נחמה סמורודינסקי
חקר התא ואימונולוגיה
אוניברסיטת תל אביב