שמן קינמון מכיל תערובת של חומרים רבים, ביניהם מולקולות/חומרים אנטיבקטריאלים או ואנטי-פטרייתיים.
כמו כן, שמן המופק מהגזע או העלים או הפירות, מתקבל בשיטות שונות (מיצוי בעזרת ממיסים שונים, מיצוי בעזרת קיטור, תערובות ממיסים), וגם ישנם סוגי עצי קינמון שונים.
לכן, שמן קינמון אינו מוצר אחיד, וכמות החומרים הפעילים עשויה להיות שונה בין שמנים שונים.
ככל שנשים יותר שמן על הלחם או מוצר המזון, כך נגדיל גם את כמות החומרים הפעילים בתוכו שגורמים להרג הפטריות (עובש).
צריך לבצע ניסוי (אפשר עם לחם או בצלחת פטרי), בו נשים ריכוזים שונים של שמן הקינמון, ונראה מה הריכוז שבו יש גידול (ריכוז נמוך של החומר הפעיל), ומה הריכוז ממנו כבר יש עיכוב של בגידול הפטרייתי.
כך עושים גם עם אנטיביוטיקה.
במאמר (ניתן למצוא באמצעות גוגל סקולר)
Antibacterial Effects of Cinnamon: From Farm to Food,
Cosmetic and Pharmaceutical Industries
יש מידע לגבי המולקולות הפעילות, השימושים השונים של שמן קינמון ועוד. בטבלה 2 יש רשימה של מיצויים שונים (שמנים שונים) והחיידקים שניתן להרוג באמצעותם.
לסיכום – יותר שמן, יותר פעילות אנטי-עובש. זה יהיה תלוי שמן שהופק בצורה מסוימת.
בברכה
פרופ' אילת פישמן
הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
הטכניון
