אם יש חמצן בסביבה כשהתהליך הזה קורה, הוא לא נעצר בייצור של חומצה לקטית, וממשיך הלאה עד לפירוק מוחלט של הסוכר ל CO2. זה מה שקורה אצלנו ברוב המקרים: אנחנו נושמים אויר, והחמצן באוויר משמש כדי לפרק את הסוכר לגורמים. אם אין חמצן בסביבה, שזה מה שקורה בצנצנת חמוצים אטומה, התהליך עוצר באמצע ובמקום שיווצר CO2, נוצרת חומצה לקטית. החומצה הזאת מצטברת ונותנת למלפפונים (או ליוגורט) את הטעם החמוץ שלהם.
איפה עוד יש חומצה לקטית? בשרירים שלנו. כשאנחנו מתאמנים בצורה קשה ואינטנסיבית, לא מגיע מספיק חמצן לשרירים שלנו, ומצטברת בהם חומצה לקטית. לגוף לוקח זמן לפנות את החומצה הלקטית לפירוק בכבד, ועד שהיא מתפנה, אנחנו מרגישים שרירים תפוסים.
