שלום,
ההבדל העיקרי בין שני המחזורים הוא בכך שהאטמוספרה כיום מכילה כ- 21% חמצן ורק כ- 0.037% של דו-תחמוצת הפחמן. לכן, שינוי במחזורים שעלול להביא להכפלת ריכוז דו-תחמוצת הפחמן, שהוא נחשב לערך שעלול לגרום לשינויים מפליגים באקלים כדור הארץ בעשרות השנים שלפנינו, יביא רק לשינוי מזערי בריכוז החמצן, שלא יורגש כלל. מאותה סיבה גם הדיבורים על-כך שהעצים או הגינות מהווים "ריאות ירוקות" לעיר או לאזור הם חסרי שחר. אם נאטום חדר ונגדל בו צמחים שינצלו לחלוטין את כל דו-תחמוצת הפחמן שבו, השינוי בריכוז החמצן יהיה כל-כך קטן שלא ניתן יהיה למדוד אותו כלל. וכידוע, אוויר העיר איננו סגור אלא מתחלף ברוח עם אוויר מאזורים אחרים. לעצים יש השפעה ברורה על לחות האוויר וגם על הטמפרטורה בקרבתם, בתנאים מסוימים, אך לא על ריכוז החמצן.
הבדל נוסף בין המחזורים הוא ששריפת דלק, שמבוסס על פחם, נפט, או גז שמוצאים ממעמקי האדמה, מהווה צריכת חמצן ותוספת של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. תהליך זה איננו מאוזן ע"י תהליכי פוטוסינתיזה והוא הגורם העיקרי לעליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן במאה האחרונה. גם שריפת עצים שנכרתו ביער ופירוק כל שאר החומר האורגני שהצטבר בו משחררת דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה. השאלה היא מה יהיה עתידו של אותו שטח. אם הוא יהפוך לשטח מיושב או לגידול חקלאי אינטנסיבי הרי הוא לא יצבור יותר חומר אורגני. אבל אם הוא ישוב להיות יער, הרי בשנותיו הראשונות הוא יהווה מבלע לדו-תחמוצת הפחמן, עד שתהליכי הפירוק בו יגיעו לאיזון עם תהליכי הצבירה של החומר האורגני.
נ"ב, לדעתי התרגום הנכון לעברית של Carbon dioxide הוא "דו-תחמוצת הפחמן" ולא "פחמן דו חמצני". יש לשים לב להבדל בין סדר של שמות העצם והתואר בעברית ובאנגלית. בעוד שבאנגלית בא התואר לפני השם: "Good question", הרי בעברית בא השם לפני התואר: "שאלה טובה". המונח Carbon dioxide באנגלית מתאר את סוג התחמוצת. יש גם דו-תחמוצת של גופרית וכד'. לכן לדעתי, נכון להשתמש בשם המסורתי "דו-תחמוצת הפחמן" ולא ב"פחמן דו-חמצני".
פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב
