אכן, המדע משתנה ללא הרף -
ככל מצבור הידע שלנו, הוא מתפתח ומתרחב מיום ליום. אך הטענה ש"האמת של היום אינה האמת של מחר" היא חסרת שחר לגבי המדע. טענה זו נובעת מבורות ואי הבנה ומתיימרת להסתמך, כנראה, על המהפכה בחשיבה הפיסיקאלית שחוללו תורת היחסות ותורת הקוואנטים בראשית המאה העשרים. האמת המדעית, בניגוד לאמת האמונתית, אינה חורגת מתחום הנצפה, וגם שם היא אמורה להיות זהירה בהסקת מסקנותיה. הפיסיקה הקלאסית הייתה "אמת" ונשארה "אמת" כל עוד שהתצפיות שלנו אינן חורגות לתנאים קיצוניים ביותר (מהירויות המתקרבות למהירויות האור, טמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט, ממדים זעירים בסדר גודל החלקיקים היסודיים או ממדים אסטרונומיים וכו'). האמת המדעית מאוששת על ידי התצפיות והניסיון, וכל הישגי הטכנולוגיה, שהיו נחשבים למעשי ניסים עוד לפני זמן לא רב, מעידים על "אמיתותה". בזכות אותם הישגים מדעיים וטכנולוגיים מדהימים, התאפשרו תצפיות שבהן התברר שהמודל הניוטוני הקלאסי הוא פשטני מדי באותם תנאים קיצוניים שהזכרתי לעיל, ושתורה פיסיקאלית שתהיה תקפה גם בתנאים אלה צריכה להיות סבוכה יותר, ותורת היחסות ותורת הקוואנטים הוכיחו את עצמן כמתאימות שם.
אין זה אומר שמדענים אינם טועים לעולם, אבל כיוון שהטענות המדעיות נבדקות על ידי קהילת המדענים הרחבה, טענות מדעיות מוטעות אמורות להיות מופרכות. טענות שלא נבדקו אינן אמורות להיות "אמת מדעית".
"האמת הדתית" אינה אמורה להתייחס לתחום הנצפה, ולכן אינה מתכוונת כלל לעמוד במבחן ההפרכה. כשהדת מנסה לגלוש לתחום הנצפה, התוצאות עלולות להיות מסוכנות ביותר עבורה. האמונה בבורא עולם או בעולם הבא אינה ניתנת לבדיקה, ולכן גם לא להפרכה. אי אפשר להוכיח ואי אפשר להפריך גם את הטענה שההומוסקסואלים בישראל הם אלו שגרמו לרעידת האדמה בלבנון. אמונתו של אדם היא בחירתו החופשית ואינה מסקנה הכרחית מהמציאות. כיוון שכך, יכול כל אדם לראות את אמונתו כ"אמת נצחית", בלא שיהיה לכך שום מכנה משותף עם "האמת המדעית" ועם עובדות החיים.
פרופ' דן עמיר
מדעים מדוייקים
אוניברסיטת תל אביב