|
 |
 |
 |
 |
שאלה מספר 3963 - השפעת דו תחמצות הפחמן על בריאות האנשים |
תאריך: 30/03/2009 |
 |
 |
 |
תחומי דעת:
מדעי הסביבה
, אקולוגיה ואבולוציה [ ביולוגיה ]
, פיזיולוגיה ורפואה [ ביולוגיה ]
, אקולוגיה [ ביולוגיה - 1 ]
, מוט"ב
|
 |
 |
 |
שלום
האם יש השפעה של הנ"ל על הבריאות , מאחר ולפעמים שוהים הרבה אנשים בחדרים סגורים למשך די הרבה זמן, כמובן שבתנאים אלה שיעור דו תחמוצת הפחמן עולה.
כמו כן , האם יש מחקר המראה את ההשפעה לטווח הקצר או הארוך בתנאי עומס משתנה של שיעור דו תחמוצת הפחמן
אודה לך מראש על הערותיך
בברכה , שלום בוחבוט |
 |
 |
 |
תשובה מאת: פרופ' יובל חלד
|
|
|
 |
|
שלום רב,
פחמן דו חמצני (CO2) הוא גז חסר צבע וחסר ריח. ריכוזו באוויר שווה ל- 0.03%. מקורותיו העיקריים בטבע הם תהליכי הנשימה בבעלי החיים וצמחים במהלכם מגיבים חומרים אורגניים עם חמצן ונוצרים מים ופחמן דו-חמצני. בבעלי החיים מתקיימים תהליכי הנשימה התאית בלבד הצורכים חמצן ומייצרים פחמן דו-חמצני ומים, בעוד שבצמחים תהליך הנשימה התאית מתקיים בשעות הלילה בלבד בעוד שבחשיפה לשמש מתקיים תהליך הפוטוסינטזה במהלכו נצרך הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה על ידי הצמחים שבעזרת האנרגיה הסולארית והמים הופך לפחמימות המשמשות מקור אנרגיה לצמח ולחמצן שנפלט לאטמוספירה. תהליכים מנוגדים אלה אמורים להביא לשיווי משקל ולערכים קבועים של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר. עם זאת, שהייה במקומות צפופים, סגורים ולא מאווררים עלולה לגרום לעליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני הנפלט מצד אחד ולירידה בריכוז החמצן הנצרך על ידי תאי הגוף מצד שני. מצב זה הינו מסוכן ובמקרים קיצוניים עלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות כתוצאה מחנק. לציין, מרכז הנשימה במוח רגיש יותר לריכוזי הפחמן הדו-חמצני בדם ולכן יגיב מוקדם יותר לעליה בריכוזו מאשר לירידה בריכוז החמצן. עליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני תגרום לפיכך לעליה משמעותית באוורור הריאה (קצב ונפח הנשימה).
אדם בריא יכול לשהות שעות ארוכות במנוחה בריכוזי פחמן דו-חמצני של כ- 2% עם הפרעות תפקודיות קלות בלבד ובמקרים מסוימים עם תחושת כאב ראש. ברמות של 3% ומעלה ניתן למצוא החמרה בכושר התפקוד שתלך ותגבר עד לכדי הידרדרות תפקוד מערכת העצבים ברמות הגבוהות מ- 8% שתביא לידי איבוד הכרה ואף למוות. לציין, קיימים גורמים שעלולים לשנות משמעותית את תגובת האדם לרמות משתנות של פחמן דו-חמצני כאשר העיקריים שבהם הם: מצבו הבריאותי, דרגת המאמץ בו הוא נמצא, משך זמן החשיפה וכמובן השונות הבינאישית הטבעית.
בברכה, ד"ר יובל חלד מכון הלר למחקר רפואי בית חולים שיבא |
 |
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|