בס"ד

שלום ד"ר יואב צרי, אני מודה לך על תשובתך.

לגבי הקשר שבין אנרגיה למסה של אינשטיין כייצד רואים את ההבדל שבין ק"ג מים לק"ג דלק?

האנרגיה משמעותה יכולת לבצע עבודה , האם גודל האנרגיה נקבע לפי מציאות ביצוע העבודה ?!

מדוע העבודה המקסימאלית שניתן להפיק מגוף נע מעצם תנועתו ,שווה לאנרגיה הקינטית של הגוף. אולי יש דרכים שאינן מוכרות לנו להפיק אנרגיה מגוף נע? מעצם תנועתו!

אני מקווה שהסברתי את עצמי בצורה ברורה.

תודה רבה, נסים.

נסים שלום וחג שמח,

בנוסחה של איינשטיין אין חשיבות לסוג החומר, כלומר אין חשיבות להרכב הכימי (!). הנוסחה שלו לוקחת בחשבון את האנרגיה הפיסיקלית המקסימלית שניתן להפיק מחומר, ולעניין זה כל החומרים הם שווים. שים לב שאנרגיה זו גבוהה בהרבה מהאנרגיה הכימית שניתן להפיק מהחומר, שהיא תלוייה בהרכב הכימי של החומר. האנרגיה "הפיסיקלית" הזו היא היא האנרגיה שמשתחררת בפיצוץ אטומי, ועדיין לא למדנו לשחרר אותה באופן מבוקר מספיק שתוכל לשמש במכוניות, מכשירים שונים, וכ"ו.

גודל האנרגיה לא תלוי בזמינותה של עבודה לביצוע. לפעמים ניתן לאגור את האנרגיה (אנרגיה פוטנציאלית) ללא הפסד וללא ביצוע עבודה, ולפעמים אנחנו מאבדים אנרגיה בצורה של חום וכדומה. ניתן לומר שאנרגיה לא אובדת, היא רק מחליפה צורה.

אם מדובר על גוף קשיח, הרי האנרגיה שניתן להפיק ממנו נובעת מתנועתו - תנועה לינארית בקו ישר אבל גם תנועה סיבובית, אם קיימת. לשתיהן ניתן לייחס אנרגיה, ובדרכים מסוימות ניתן להשתמש באנרגיה זו כדי לעשות איזו שהיא עבודה.

ישנן דרכים רבות להפיק אנרגיה מגוף נע מעצם תנועתו. למשל סיבוב טורבינה על ידי מפל של מים, שימוש בתנועת הגלים בים כדי לאגור חשמל, דינמו חשמלי, וכ"ו, ובודאי ניתן להמציא עוד דרכים רבות להמרתה של אנרגיה קינטית של גוף לאנרגיה אחרת.

אני מקווה שעזרתי,