השאלה נוגעת בבעיה שהעסיקה לאורך שנים רבות ומוסיפה להעסיק את מוחותיהם של גדולי הפיזיקאים, המתמטיקאים והפילוסופים בעולם: למה העולם והתהליכים המתחוללים בו יכולים להיות מתוארים בשפה מתמטית. ובמלים אחרות קצת: למה חוקי הטבע מצייתים, או בנויים בתכונת חוקי ההיגיון האנושי. על נושא זה יש ספרות רחבה מני ים ומעובדה זו בלבד ניתן להבין שאין לשאלה תשובה פשוטה, או שאולי אין לה לפי שעה תשובה בכלל.
בתשובה לשאלה הפרטנית יש לומר שגם ההתעלמות של פיזיקאים מפתרונות למשוואות שנותנת המתמטיקה שאינם מתיישבים עם האינטואיציה או עם תפישה מקובלת כלשהי בפיזיקה נעשית בדרך כלל בזהירות רבה, שאינה נופלת מהזהירות שבה פיזיקאים מאמצים פתרונות שכן מתקבלים. בהיסטוריה של הפיזיקה יש דוגמאות מרשימות לתובנות שהושגו בזכות אימוצם של פתרונות מתמטיים שבמבט ראשון נראו "לא פיזיקאליים" (למשל גילוי הקיום ביקום של אנטי-חומר).
גם פתרון שבתנאים מסויימים מביא להתבדרות, כפי שנאמר בשאלה, איננו בהכרח נדחה. כידוע פתרון של משוואות תורת היחסות הביא להגדרת המושג "חור שחור"
שמבחינה מתמטית טהורה הוא "נקודה סינגולארית". זהו למעשה ביטוי נרדף למושג של התבדרות לאינסוף. אעפ"כ, כידוע חור שחור הוא חיה מכובדת בגן החיות הפיזיקאלי ואסטרונומים אפילו מעידים שהם רואים חיות כאלה ביקום.
יש כמובן גם לזכור שבכל משוואה שנכתבת ומתיימרת להיות תיאור של תהליך פיזיקאלי, גלומות הנחות, מפורשות או נסתרות, באשר למשמעות הפיזיקאלית שיש לפרמטרים המתמטיים שבהם עוסקת המשוואה. במקרים רבים של העדר פתרון סופי למשוואה הדבר מעיד על פגם כלשהו בהתאמה המונחת ביסוד הניסיון להבין את התופעה הפיזיקאלית באמצעות המשוואה המתמטית שהכזיבה.
בברכה
אליה ליבוביץ
פרופ' אליה ליבוביץ
אסטרופיסיקה
אוניברסיטת תל אביב
