קליפת ביצה וזגוגית שן שניהם מורכבים ממינרל המכיל בעיקר סידן. אולם קליפת ביצה מורכבת מקלציום קרבונט בעוד זגוגית השן מורכבת מקלציום פוספט (הידרוקסי-אפטיט). מבנה זגוגית שן שבקעה, נקבע ע"י ארגון הגבישים, מבנה הגבישים וסוג המינרל המרכיב אותם. זגוגית השן היא הרקמה הקשה ביותר בגוף האדם ועמידה בפני לחצים ושברים. קליפת הביצה לעומת זאת ניתנת לשבירה בקלות בגלל מבנה והרכב שונים לחלוטין של המינרל. לכן, לא הייתי משתמש בקליפת ביצה כמודל להמסה של שטח פני זגוגית השן. עדיף היה לפנות לוטרינר מקומי או למשחטה בבקשה לעזרה בקבלת שיני בקר שיופקו מלסת אחת שנזרקת באופן רוטיני. במידה ותשיגו שיניים אחד הניסויים הקלאסיים שבוצעו בעבר הוא לצפות את השן בלכה אדומה לציפורניים פרט לחלון קטן בו הזגוגית תישאר חשופה. להכניס את השן בה קיים ריבוע חשוף של זגוגית השן לתוך כלי המכיל חומצה חלשה

ולהשאיר את השן בכלי למשך 3-6 ימים (ניתן להשאיר שיניים שונות לפרקי זמן שונים) כשהביקורת היא שיניים מצופות בלכה באופן דומה המשאיר חלון זהה, שיוכנסו לתמיסה פיזיולוגית. יש לצלם את השן לפני הציפוי ולפני ההכנסה לתמיסה ולאחרי ההוצאה מהתמיסה והורדה הלכה ע"י אציטון. ניסוי זה ידגים לתלמידים את הנזק שיכול להיגרם לשן ע"י השריה ממושכת בחומצה, שתגרום ליצירת בור בשן בצורת החלון.

בהצלחה עם הניסוי

פרופ' דן דויטש
פרופ' דני דויטש
הפקולטה לרפואת שיניים, המכון למדעי רפואת השיניים
האוניברסיטה העברית