בשמרי אפיה ((Saccharomyces cerevisiae, הרעילות הספציפית לנתרן נגרמת על ידי ריכוז נתרן בתוך התא. הריכוז הוא התוצאה הסופית של כמות היונים שנכנסים ויוצאים מהתא. כדי למנוע הצטברות מוגזמת של נתרן,
ל- S. cerevisiae יש  את היכולת להקטין קצב הכנסת הנתרן ולהיות סלקטיבי. לשמרים אלו אין מערכת ספיגת נתרן ספציפית, ונתרן עובר דרך הקרום באמצעות מערכת הובלת אשלגן (ים) המקודדת על ידי גן ה-TRK. מאחר ולחלבוני TRK יש זיקה גבוהה יותר לאשלגן מאשר לנתרן, הצטברות אשלגן תהיה מועדפת על ידי התאים.

פרופ' ישראל גולדברג
המח' לגנטיקה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המכון למיקרוביולוגיה
האוניברסיטה העברית