בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     מנהל עסקים
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 
שאלה מספר 8345 - השפעת ריכוזים שונים של אלכוהול על קרומי התא של סלק תאריך: 22/3/2015
תחומי דעת:  ביולוגיה  , אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה [ ביולוגיה ]  , ביולוגיה - 1  , התא- מבנה ופעילות [ ביולוגיה - 1 ]  , ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר [ ביולוגיה - 1 ]  
אנחנו בכיתה י"א ואנחנו עושות ביוחקר על השפעת ריכוזי אלכוהול שונים על חדירות קרומי התא של סלק. עשינו כבר ניסוי ובו שמנו חתיכות שוות של סלק בריכוזים שונים של אלכוהול (15% 40% 80%...) ומדדנו את חדירות הקרומים לפי צבע התמיסות, בריכוזים הנמוכים מעט מאוד אלכוהול הרס את קרומי התא ולכן הדיפוזיה לא התגברה בהרבה ומעט פיגמנטים השתחחרו (התמיסות היו בגווני שקוף- ורדרד חלש) בריכוזים היותר גבוהים של הכהל יותר קרומי תא נהרסו ויותר פיגמנטים השתחררו לתמיסה בדיפוזיה (התמיסות היו בגווני אדום וורוד עזים יותר). בריכוזים המאוד גבוהים של הכהל (96% למשל) צבעי המים לא היו עזים יותר אלא חלשים יותר.. לא הצלחנו להבין למה ריכוז אלכוהול גבוה מאוד לא משפיע בצורה חזקה יותר על קרומי התא של הסלק אלא יוצר תוצאות שוות לתוצאות מהמבחנות עם הריכוזים הנמוכים יותר... נשמח אם מישהו יוכל להסביר לנו מה בדיוק קרה שם...
תשובה מאת: פרופ' אלי זמסקי
   

תשובתי לתלמידים-

רקע- מולקולות הכוהל הן קטנות והידרופיליות (נמסות במים בקלות) לכן הן חודרות דרך נקבים הידרופיליים בקרומים בקלות רבה. הכוהל פוגע בתכונות הפיזיקליות של הממברנה, ביחוד בממברנות בעלות ריכוז נמוך של כולסטרול ובעלות נוזליות רבה, כמו ממברנות של צמחים (ממברנות של צמחים מכילות בעיקר חומצות שומן בלתי רוויות וממברנות של בעלי חיים מכילות חומצות שומן רוויות ולכן הן יותר צמיגות). מולקולות של כוהל נקשרות מתחת לראשים ההידרופילים של הפוספוליפידים על שטח הפנים של הממברנה, משבשים את המטענים של הפוספוליפידים ודוחקים משם את מולקולות המים. כתוצאה מכך משתנה המבנה המרחבי של החלבונים הקשורים לממברנה ובכך נפגעת הפרמאביליות (החדירות) של הממברנה.

בקשר לתוצאות הניסוי-

מולקולות הצבע של הסלק (אני מניח שלקחתם סלק אדום) נמצאות בחלולית התא. כלומר, הכוהל שחדר לתוך התא השפיע גם על הטונופלסט (קרום החלולית) וכתוצאה מכך גרם לדליפת צבע בהתאם לריכוז הכוהל. בריכוזים הגבוהים מאוד קבלתם תוצאה דומה לזו שבריכוזים הבינוניים משתי סיבות אפשריות- 1. יצרתם "עקומת רוויה" שמעבר לריכוז מסוים הדליפה נשארת אותו דבר כי הגעתם למקסימום דליפה (הדליפה תלויה בכמה גורמים, אם זה מעניין אתכם תבדקו את "חוק הדיפוזיה של פיק"). 2. אני מניח שבריכוז גבוה מאוד יצרתם פלסמוליזה בתאים. מים דלפו החוצה והפרוטופלסט של התאים התכווץ מאוד. כתוצאה מכך גם הממברנות (הפלסמלמה- קרום התא, והטונופלסט- קרום החלולית) התכווצו וקוטר הנקבים ההידרופיליים שלהן קטן מאוד או נסגר לחלוטין ולכן לא קיבלתם דליפה ביחס ישר לריכוז הגבוה של הכוהל.

מקווה שעזרתי להם.

בהצלחה.

 

פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות