בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     אקלים
     ארכיאולוגיה
     ביוטכנולוגיה
     ביוכימיה
     ביולוגיה
     ביולוגיה
     ביולוגיה
     גנטיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     וטרינרי
     חינוך
     כימיה
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     מיקרוביולוגיה
     מנהל עסקים
     פסיכולוגיה
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
שאלה מספר 9842 - תגובת הצמח לסכנה ותקשורת בין צמחים והעברת אות אזהרה. תאריך: 16/09/2018
תחומי דעת:  ביולוגיה  , מדעי הסביבה  

מתוך הספר "החיים הנסתרים של העצים" מאת פטר וולבן (תורגם מגרמנית), בהוצאת אסיה:
לינק לספרייה הוירטואלית של מטח

"גם עצים מתגוננים באביב, כאשר זחלים של חרקים בוקעים מהביצים ומתחילים לאכול את עלי עץ השדר הלבן, משתנה טעמם של עלי העצים. בתוך שעות אחדות חלה בהם עלייה בריכוז טאנינים - חומרים הגורמים נזק לזחלים. הזחלים נאלצים להפסיק לזלול את עלי העץ ולעבור לעץ שכן. כך מתגונן השדר הלבן כנגד המזיקים. אבל, התברר שגם בעצי השדר השכנים, אלה שעדיין לא הותקפו על ידי-הזחלים, מתרחשת עלייה בריכוז הטאנינים. חומרים המתנדפים מעלי העץ הפגוע נקלטים בעצים השכנים ומשפיעים גם עליהם. נראה, כאילו העצים משדרים זה לזה: "היזהרו, תוקפים בשטח. התחילו להתגונן!".

ברצוני לערוך ניסוי דומה עם תלמידים. עם איזה צמחים ניתן לראות תופעה דומה? האם במקום זחלים ניתן לחתוך עלים מהצמח? איזה ערכים ניתן למדוד בעלים שיעידו על שינוי הרכב הכימי בעלים? תודה

 

תשובה מאת: פרופ' אלי זמסקי
   

גם אני כתבתי על כך בספרי "תהליכים ומנגנונים בעולם הצמחים" בהוצאת מאגנס. נמצא שכאשר ג'ירף נוגס בעלים של עצי אקציה באפריקה, העצים האכולים משדרים בעזרת חומרים נדיפים לעצים השכנים והללו מתחילים ליצר טנינים וחומרים מרים כדי שהג'רף לא יכרסם בעליהם.
בתשובה לשאלה- אני חושב שברמת בית הספר לא ניתן לבצע ניסוי כזה כי צריך לזהות טנינים וחומצה ג'סמונית בעזרת מכשור שאינו בנמצא בבית הספר (צריך "גז כרומטוגרף"). בכול אופן, העץ המצוי בארץ שניתן לבצע עליו ניסויים מסוג זה וכבר הוכח שהוא מגיב, הוא עץ הערבה (Salix). את האספירין (חומצה סליצילית. השם נגזר משם העץ...) הפיקו בעבר מעץ זה (היום מייצרים אספירין באופן מלאכותי). אי אפשר לבצע את הניסוי על עלים תלושים כי הם יגיבו לתלישה ולא למזיקים שישימו עליהם. אפשר לשים זחלים על עלים על העץ ולהשוות לעלים על עץ אחר לא נגוע (לא להשוות לעלים במקום אחר באותו העץ כי כל העלים יגיבו...), אבל אני בספק אם יש אפשרות לבדוק את השינויים הביוכימיים שיתקבלו בריכוזים נמוכים מאוד. תנסו בכל זאת ובהצלחה!

 

פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית
הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות